050-7427518

אנחנו באמת יצורים של אור – חלק ב'

הסתכלנו על העולם המיקרוסקופי של פוטונים ודי אן איי ועכשיו זהו הזמן לצאת לגוף החיצוני וליהנות מאור השמש החמים על העור שלנו שהטבע נתן לנו בחינם כדי לעזור לנו להישמר בריאים פיזית מנטאלית ורוחנית.

הבעיה היא שחלק מאיתנו הסתגלו ל"חיים מודרניים", מתעלמים מהמתנה הזאת, ויש להם נטייה להאמין "שהאושר נמצא ברכישת דברים וככל שהדבר יותר יקר הוא יותר טוב". אז המרוץ מתחיל להרוויח יותר כסף בכדי לרכוש יותר דברים, אנשים מעייפים את עצמם, מתחילים להיות לחוצים ואז מחפשים תרופות שירגיעו אותם וויטמינים שישמרו על האנרגיה שלהם. הם קונים טלויזיות גדולות יותר בכדי להרגיע את עצמם בלילות, מסתכלים על פרסומות שאומרות להם לצאת החוצה ולרכוש עוד דברים יקרים. הם קונים מחשבים בכל הגדלים כדי לשמור על הילדים "שמחים" בזמן שהם נשארים להרוויח את הכסף כדי לשלם עליהם. חלק ממהרים לעבודה בשעות הבוקר המוקדמות בדרך כלל תוך כדי התמודדות על זעם בכבישים והמרוץ נגד הזמן, יושבים במשרדים כמו קוביות קטנות היכן, אם הם בני מזל, אולי יש חלון שמכניס קצת אור שמש ואוויר. בערב הם שוב צריכים לסבול את הזעם בכבישים ומרוץ נגד הזמן להגיע הביתה למשפחותיהם שכבר מחוברים לטלביזיות ומחשבים. בשביל הנאה וקניות חלק מבלים שעות בקניוני ענק איפה ששוב יש חלונות מעטים הפתוחים לאור השמש ולאוויר. אז אנחנו תוהים למה אנחנו חברה מתוחה, למה הנישואים שלנו מתפרקים, למה המערכת מאכילה את הילדים שלנו ריטלין ולמה למה למה המערכת עכשיו מאפשרת לכל אחד שלחוץ להשיג ריטלין על ידי פגישה רגילה עם רופא ללא הערכה מרופאים המתמחים בבעיות פסיכולוגיות.

בזמן שאנחנו תקועים ברשת של מודרניזציה אנחנו מונעים מעצמנו את ההשגה של הורמונים מרגיעים וויטמינים שהטבע רוצה לתת לנו. אור השמש הוא מרפא חזק, הורג חיידקים, מרגיע עצבים וגורם לגוף שלנו לייצר ויטמין D שכל כך חשוב שלכל תא בגוף שלנו יש קולטן בשבילו. החוסר בוויטמין D קשור רפואית לבריחת סידן ודילול עצם, רככת, דיכאון, סרטן השד, סרטן המעיים, סרטן הערמונית, סכרת סוג 1, השמנת יתר, סכיזופרניה, דלקת פרקים ותרשת נפוצה. רק צריך להיות רבע שעה באור השמש בבוקר ובערב כדי לספוג מספיק וויטמין D בשביל הגוף. אני מדגישה שלא לעשות זאת בשעות החמות של היום בגלל הסיכון של סרטן האור, תלוי מהיכן אנחנו בעולם. יתר הוויטמין D נמצא באוכל הרוב בשמן דגים. כשאור השמש נוגע באור קצות העצבים סופגות את האנרגיה ושולחות אותה לכל הגוף. האור מרחיב את כלי הדם השטחיים, מגביר זרימת דם ומסלק רעלים מהגוף. רמות ההמוגלובין עולות על ידי האור וזה גם מפעיל את המערכת האנדוקרינית.

תרבויות קדומות ידעו שאנחנו כ"יצורי אור" צריכים אור שמש כדי לשמור על איזון של מצבנו הפיזי מנטאלי ורוחני. הרומאים, אצטקים, יוונים, מצריים, הודים, סינים וטיבטים ידעו זאת כולם. היוונים אפילו בנו מבנים ללא גג בשביל תרפיית שמש. היפוקרטס (אב הרפואה המערבית) ופיתגורס כתבו הרבה לגבי הכוח המרפא של השמש. ב- 1903 הרופא הדני נילס פינסון זכה בפרס הנובל לשלום על המחקר שלו בהשפעה של אור וצבע בריפוי מחלות והוא ייסד מרכז אור בשביל טיפול בשחפת. ב- 1904 הפרס ניתן לאיי. רוליור על עבודתו בנושא פוטו-תרפיה. ב- 1920 השתמשו בפעם הראשונה בקרני "הרייף" בטיפול נגד סרטן ונגד חיידקים ווירוסים. ב- 1970 התחילו להשתמש בתרפיית אור נגד סוג של דיכאון שנקרא SAD, שגורם לחולה להיכנס לדיכאון בעונות של שמש מועטה. התוצאות של מאתיים חמישים מאמרים רפואיים מראות שהרבה אנשים עם סכיזופרניה ודיכאון נולדו החורף או באביב, הזמן בו יש מעט שמש והדם של אימם היה דליל בוויטמין D. בבתי חולים היום, משתמשים בטיפולי אור כדי לרפא עוללים עם צהבת, בבעיות עור, לריפוי פצעים, לריפוי בסוגים של סרטן ולריפוי בדיכאון, בעיות פסיכיאטריות ובעיות שינה. יש מוסדות שיש להם אפילו חדר וורוד שעוזר להרגיע חולים מופרעים.

כאשר השמש עוזרת לנו לייצר ויטמין D במשך היום היא גם מגדילה את רמות הסרטונין שלנו "הורמוני השמחה" שנחוצים כדי להשאיר אותנו מאוזנים מנטאלית. חלק מהסרטונין הופך להיות מלטונין שבלוטת אצטרובל מפיקה בלילה. בלוטת האצטרובל היא העין השלישית שלנו, יש שקוראים לזה "השער לנשמה", זוהי הבלוטה הראשונה שמופיעה בעובר בין השבוע השלישי עד החמישי. בלוטת האצטרובל גם שולטת על התפקוד של בלוטת יותרת המוח ששולטת בשאר המערכת האנדוקרינית. המלטונין מווסת את השעון הביולוגי שלנו אך כדי להפריש זאת בלוטת האצטרובל זקוקה לחושך. כאשר המודרניזציה התערבה לנו בשעות אור היום היא גם גרמה ל"זיהום אור" שמתערב לנו בזמן החושך, החושך חשוב לאיזון הפיזי מנטאלי ורוחני שלנו. "זיהום אור" הוא בעצם חשיפה מיותרת לאור מלאכותי, זה יכול להיגרם על ידי מנורות רחוב ונורות של פרסום המהבהבים דרך חלון חדר השינה שלנו, אם נשארים ערים עד מאוחר עם טלבויזיה או מחשב, בילויים חברתיים במקומות ציבוריים עד הבוקר. אפילו מנורת לילה בחדר של ילדים יכול לגרום ל"זיהום אור" ובלוטת האצטרובל מגיבה לכך על ידי ירידה בייצור המלטונין. מלטונין לא רק שולט בדפוס השינה שלנו אלא הוא גם חומר נוגד חמצון. מלטונין גם שולט ברמות האסטרוגן בגוף, ללא מלטונין רמת האסטרוגן תעלה וידוע שנשים הרות שעובדות בלילה הפילו את עוברם בשלב מתקדם בהיריון בגלל זה. רמות גבוהות של אסטרוגן גם קשורות לסרטן השד ואצל הרבה חולים בסרטן הערמונית ומעיים התגלתה רמה נמוכה של מלטונין בדם שלהם. בחצי הכדור הצפוני היכן שבחלק מהשנה אין חשכה אמיתית, יש עלייה במקרי התאבדות ורצח, הכול בגלל רמות מלטונין נמוכות.

המסקנה היא: שמכיוון שאנחנו "יצורים של אור" אנחנו צריכים מספיק שעות אור שמש טבעי ביום ומספיק שעות חושך בלילה על מנת לשמור על בריאות שמחה ואיזון נפשי.

תוכנן כך שהאספקט החשוב ביותר לגבי אור יישאר לסוף מכיוון שלפעמים המוח האנליטי של האדם צריך קודם להבין את העובדות הפיסיקליות לגבי משהו לפני שהוא מוכן להסתכל על האספקט הלא פיזי או רוחני של הדבר, לכן כתבתי בתחילת חלק א' על השמש, שהיא אחת ממקורות האור שלנו, ה-מקור הוא הכוח העליון שייצר את הכול והוא והאור בעצמו. הכוח העליון שייצר את כולנו כמו גיצים קטנים מהאור שלו ומשקפים את האור אחד על השני. זה בלתי אפשרי למוח להבין את כל האספקטים של הכוח הזה אבל אנחנו יודעים שחייב להיות כוח עליון שגרם לכל לעבוד כל כך מושלם. איינשטיין כתב "כל אחד שהופך למעורב ברצינות במרדף אחרי המדע, הופך למשוכנע שיש כוח עליון מאחורי המדע שחזק מאיתנו במידה רבה". מה שאנחנו כן יודעים זה איך שאנחנו מרגישים שאנחנו מודעים לקשר עם האור הזה, יש שמודעים תמיד, יש שמודעים חלקית ויש שמכחישים את זה. הודות לתצלום קריליאני ולצילום הילות מודרני אנחנו עכשיו יכולים לראות איך ההילה שלנו הופכת להיות לבנה כאשר אנחנו במדיטציה, תפילה או כאשר נותנים או מקבלים טיפולים אנרגטיים. אנחנו מכירים את ההרגשה הטובה שזה נותן לנו ורוב האנשים אומרים שמילים לא יכולות לתאר את ההרגשה הזאת. אולי זה בגלל כשהגוף הפיזי שלנו נמצא במצב של אנרגיה גבוהה אנחנו לא מרגישים יותר פיזיים ואז זה נהיה קשה יותר למוח לתאר את הלא פיזי.

לאחר שארתור יאנג (1905-1995) ממציא, קוסמולוג, פילוסוף ואסטרולוג אמריקאי מפורסם תיאר את כל הפיזיקה של הפוטון הוא הוסיף שזה רוחני בגלל שאין לו את התכונות שיש לחומר, אין מסה, אין מטען חשמלי, אין מיקום, והוא מחוץ לזמן אך הוא נמצא בכל מקום והוא אחראי על כך שאנחנו חיים.

כל הכתבים הקדושים מדברים על האור והרבה מאסטרים קדושים הפכו להיות אור טהור לפני שעזבו את העולם הזה, לא נשאר מאחור שום גוף פיזי, החומר הפיזי חוזר למצב הגבוה ביותר של אור ואנרגיה. אז כן, אנחנו באמת יצורים של אור, אם אנחנו מקבלים זאת או מכחישים זאת, זה תלוי בנו בגלל שהודות לכוח העליון אנחנו גם יצורים של רצון חופשי.